דוקא עכשיו נשמח את המלך עוד יותר • מאמר דעה

שלום חן
כ"ט תמוז ה'תשע"ט 01/08/19
"ההנהגה על פי החיצוניות של ההנהגה כמו שקבעו חז"ל שיש דיני אבלות, אנחנו צריכים לעסוק בחשבון הנפש ובדק הבית, לתקן את שורש החורבן, אבל לא ברוח נכאה חלילה, לא בדכאון ועצבות, אלא להיפך כמו שאמר המגיד מקא'זניץ כנ"ל ביתר שמחה ושירי אהבה להקב"ה" * טור דעה מאת שלום חן
 צילום: ויקטור הנצ'ק
צילום: ויקטור הנצ'ק

איך נראה לנו מתאים לימי בין המצרים, לתשעת הימים, האם מתאים להתפלל בניגוני שמחה והתלהבות עליזים? או שמא להחליף לניגוני איכה?

האם מתאים לשורר בפה שירים שמחים שנותנים חשק והתלהבות בעבודת ה'? או שצריך לזמזם שירים עצבים נוגים?

ובכן המגיד הקדוש מקאז'ניץ שהיה מאבות החסידות כידוע לכולנו, אומר לנו דברים ברורים, שדוקא להיפך, דוקא בימים הללו צריך להקפיד שהמצות הלימוד והתפילה שלנו יהיו שמחים מלאים חיות ועליזות בדוקא!

למה? אומר המגיד פשוט, מתי צריך לשמח את המלך, מתי שבלאו הכי הוא שמח או מתי שהוא עצוב? מתי שהוא בין כך שמח אין צורך לקורא למשמחים. אלא דוקא כשהוא עצוב אז צריכים לשמח אותו.

ולכן אומר המגיד שדוקא בימים אלו של החורבן שכביכול השכינה הקדושה בצער ועצב על החורבן, עלינו מוטל לעשות את התורה והמצוות את התפילות שלנו בשמחה ושירי אהבה ולהט להשם יתברך! דוקא עכשיו מוטל עלינו לשמח את ה' יתברך ולומר לו אנחנו אוהבים אותך, אנחנו שמחים בך ורוצים אותך!

מה שגדר ההלכה קבעו חז"ל לאסור מחולות, זה ענין אחד, אך מעבר לזה מה ששיך לתפילה ולימוד וקיום המצות, את זה אנחנו דוקא בימים אלו עושים יותר ויותר בשמחה התלהבות שירים וניגונים שמחים ומלהיבים!

חז"ל הקדושים אמרו שכאשר נכנסו האויבים לבית המקדש לקודש הקודשים מצאו את הכרובים שהיו כרוכים זה בזה, והקשה המגיד הקדוש ממעזריטש תלמידו הגדול של הבעל שם טוב הקדוש, איך יתכן שהיו הכרובים מחוברים זה עם זה, הרי חז"ל אמרו שכאשר ישראל לא עשו רצונו של הקב"ה היו הכרובים מחזירים פניהם זה מזה, ואיך בשעת החורבן שבודאי לא היה זמן עשיית רצונו של הקב"ה היו הכרובים מחובקים זה עם זה?

והסביר המגיד, שדוקא בשעה קשה זו של חורבן, הקב"ה מחבק את ישראל חיבוק אהבה עז, כאומר לנו, נכון אני מחריב את בית המקדש וכעת המצב הוא של גלות, אבל אני אתכם, לא עזבנו, אני אוהב אותכם מאד, וכך הכרובים מחובקים זה בזה!

נבין מזה כמה אור פנימי גנוז בימים אלו, נכון ההנהגה על פי החיצוניות של ההנהגה כמו שקבעו חז"ל שיש דיני אבלות, אנחנו צריכים לעסוק בחשבון הנפש ובדק הבית, לתקן את שורש החורבן, אבל לא ברוח נכאה חלילה, לא בדכאון ועצבות, אלא להיפך כמו שאמר המגיד מקא'זניץ כנ"ל ביתר שמחה ושירי אהבה להקב"ה.

מובא בשם אחד מגדולי החסידות כמדומה בשם האבני נזר שאמר כי ראשי תיבות אב"ל הוא באידיש - א'יך ב'ין ל'וסטיג, כלומר – אני שמח! כשאבא הרחיק זה סיבה לחשבון נפש, ללב נשבר, וכבר גילה לנו רבינו הקדוש ושאר גדולי החסידות כי לב נשבר ועצבות – רחוקים זה מזה כמטחוי קשת! לב נשבר כן, אבל עצבות – לא ולא, בשום פנים ואופן לא!!

דוקא בזמן הזה נשורר יותר זמירות הבוקר בשמחה רבה וקול נעים גילת ורנן – ידיד נפש אב הרחמן משוך עבדך אל רצונך... הדור נאה זיו העולם נפשי חולת אהבתך... נזמר את פסוקי דזמרה יותר ויותר בנעימה שמחה ועליזה, ובבואנו ללמוד כל אחד את לימודיו או לקיים מצוה – נפזם שיר אהבה להקב"ה יותר מהרגיל. גם אם עד עכשיו לא עשינו זאת, דוקא עכשיו בימים אלו זה הזמן להתחיל עם זה, בדיוק זה הזמן להתחיל! זה הזמן הכי מדויק להתחיל עם זה, דוקא עכשיו, וכמו שלימד אותנו המגיד מקאז'ניץ.

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.